בפעם הראשונה שתכננתי שבועיים בתאילנד ישבתי מול מפה בשעה שתיים בלילה עם רשימה של אחת עשרה נקודות שאני חייב לראות, ובסוף הבנתי שאם אנסה לדחוס הכל, אבלה את כל החופשה באוטובוסים לילה ובשדות תעופה. אחרי כמה נסיעות ועוד כמה טעויות, בניתי לעצמי מסלול שבועיים בתאילנד שבאמת עובד: הוא מרוכז, הוא מכסה את שלושת הפרצופים של המדינה, והוא לא הופך אותך לזומבי מותש. זה המסלול הקצר שלא מוותר על כלום, יום אחר יום, עם זמני מעבר, לינה והמלצות אמיתיות.
הרעיון פשוט. שבועיים זה בדיוק הזמן שבו אפשר לגעת בשלושה עולמות בלי לרוץ בטירוף: העיר הגדולה בבנגקוק, הצפון הירוק והשקט יותר בצ׳אנג מאי, והאיים בדרום. הטריק הוא לא לנסוע יותר מדי, אלא לבחור פחות מקומות ולהישאר בכל אחד מספיק זמן כדי להרגיש אותו.
איך בונים מסלול שבועיים בתאילנד בלי לרוץ
הכלל הראשון שלי: לא יותר משלושה בסיסים בארבעה עשר ימים. כל מעבר בין אזור לאזור שורף חצי יום לפחות, גם אם הטיסה נמשכת שעה. השני: לטוס פנימית ולא לנסוע באוטובוס לילה בין הצפון לדרום, כי מרחקים בתאילנד מטעים, מבנגקוק לצ׳אנג מאי זה כמעט 700 קילומטר.
החלוקה שאני ממליץ עליה היא ארבעה ימים בבנגקוק ובסביבה, שלושה עד ארבעה ימים בצפון, ואז שישה עד שבעה ימים באיים בדרום, שם באמת רוצים להירגע ולא רק לעבור. אם יש לכם דווקא שלושה שבועות פנויים, שווה להעיף מבט על המסלול הארוך שמכניס את הכל בלי לרוץ, אבל אם הזמן קצר, זה המתכון.
ימים 1 עד 4: בנגקוק, הכניסה הרועשת
רוב הטיסות מישראל נוחתות בבנגקוק לפנות בוקר, ולכן היום הראשון תמיד קצת מטושטש. אני אוהב להקדיש אותו למשהו קליל: ארוחת נודלס ברחוב, מקלחת ארוכה, ושיטוט ראשון בשכונה. את הימים הבאים ממלאים בקצב אנושי.
יום שני מוקדש למקדשים הגדולים: הארמון המלכותי, ואט פו עם הבודהה השוכב, וקפיצה בסירה מעבר לנהר לוואט ארון. יום שלישי לשווקים ולחיים: שוק צ׳אטוצ׳ק בסוף השבוע, שכונת צ׳יינה טאון בערב לאוכל רחוב, ואולי בר גג לתצפית על העיר. יום רביעי אפשר לצאת לטיול יום לשוק הצף דמנואן סדואק או לעיר העתיקה איוטהאיה.
למי שרוצה פירוט מלא של מה לעשות בכל יום, כתבתי מדריך נפרד על בנגקוק בארבעה ימים שנכנס לעומק של השכונות והשווקים. ללינה, אני ממליץ להתמקם באזור סוקומביט לנוחות ותחבורה, או בסביבת הנהר לאווירה קצת יותר קלאסית.
ימים 5 עד 8: צ׳אנג מאי, נשימה של צפון
בבוקר היום החמישי טסים צפונה. הטיסה מבנגקוק לצ׳אנג מאי נמשכת בערך שעה ורבע, ותוך שעתיים וחצי מרגע היציאה מהמלון אתם כבר בעיר אחרת לגמרי, קרירה יותר, ירוקה יותר ורגועה בהרבה.
צ׳אנג מאי היא בירת הצפון, ומרגישים בה מיד. אני אוהב להתחיל בעיר העתיקה בתוך החומות, עם עשרות מקדשים במרחק הליכה, ואז לעלות למקדש ההר דוי סותפ שצופה על כל העמק. שוק הלילה של יום ראשון ברחוב רצ׳אדמנון הוא אחד היפים בתאילנד. יום שלם שווה להקדיש למקלט הפילים האתי, שבו לא רוכבים על הפילים אלא רק מאכילים ומתבוננים, וזו חוויה אחרת לגמרי.
כל הפרטים על המקדשים, השווקים והפילים מחכים במדריך שלי על צ׳אנג מאי בירת הצפון. שלושה לילות כאן זה מינימום סביר, ואם יש לכם עוד יום, קחו אותו, קל להתאהב באווירה.
סוגרים לינה לכל התחנות?ביטול חינם, מ-$20 ללילה
ימים 9 עד 14: הדרום והאיים
החלק שכולם מחכים לו. ביום התשיעי טסים מצ׳אנג מאי דרומה. יש טיסות ישירות לאיים המרכזיים או דרך בנגקוק. כאן צריך להחליט: החוף המערבי או המפרץ המזרחי? השוני משמעותי, וכדאי לבחור לפי מה שאתם מחפשים.
מזרח או מערב, איזה חוף מתאים לכם?
החוף המערבי, קראבי ופאנג נגה, הוא צוקי הגיר הדרמטיים שכולם מכירים מהתמונות, החופים של ריילי, וקרבה לפוקט. המפרץ המזרחי, האיים קוסמוי, קופנגן וקוטאו, רגוע יותר, עם מים שקטים ואווירה קצת פחות תיירותית בחלקים מסוימים.
| אזור | נגישות | אופי | הכי מתאים ל |
|---|---|---|---|
| קראבי וריילי | טיסה לקראבי ואז סירה | צוקים דרמטיים, טיפוס, חופים | הרפתקנים וצלמים |
| פוקט | טיסה ישירה, הכי נגיש | חיי לילה, מלונות, קניות | פעם ראשונה ונוחות |
| קוסמוי | טיסה ישירה לאי | פינוק, מפלים, מקדשים | זוגות וחופשה רגועה |
| קופנגן | סירה מקוסמוי | טבע, מסיבות, שקט מחוץ למרכז | צעירים וטבע |
אני נוטה להמליץ למי שיש לו שישה ימים בדרום להתמקם באי אחד ולא לקפוץ בין שניים. אם בחרתם במפרץ המזרחי, המדריך שלי על קוסמוי שמשלב פינוק עם מפלים ומקדשים יעזור לתכנן את הימים. שלושה עד ארבעה ימים של חופים, יום סנורקלינג או שייט לאיים הסמוכים, ויום שלם של כלום מול הים, זה בדיוק המינון.
היום האחרון או השניים האחרונים נשמרים לחזרה. אם הטיסה חזרה מבנגקוק, קחו בחשבון טיסת פנים ביום שלפני, כדי לא ללחוץ את החיבור. אני תמיד משאיר לילה אחד בבנגקוק לפני הטיסה הביתה, גם לביטחון וגם לסיבוב קניות אחרון בשוק.
כמה זה עולה, גס
שבועיים בתאילנד ברמת תרמילאי פלוס, בלי לחיות בצנע אבל בלי בזבוזים, יעלה בערך בין 4000 ל-6000 שקל לאדם ללא טיסה בינלאומית. זה כולל לינה בבתי מלון בינוניים (בין 800 ל-1500 באט ללילה), אוכל (בין 150 ל-400 באט לארוחה), שתי טיסות פנים, וכמה סיורים. אם עולים לרמת מלונות מפנקים באיים, המחיר יכול לזנק בקלות.
המלכודות שכדאי להכיר
המעברים הם האויב הגדול של מסלול קצר. אל תתפתו להוסיף עוד אי או עוד עיר, כי כל תוספת אוכלת יום נסיעה שלם. עוד מלכודת: להזמין את כל הסיורים דרך המלון, לרוב יקר יותר מהזמנה עצמאית או דרך סוכנויות מקומיות ברחוב.
ודבר אחרון, אל תתכננו יעדים במרחק ביניהם גדול מדי. תאילנד ארוכה, ומי שמנסה לראות את הצפון הרחוק, את הדרום העמוק ואת המזרח באותם שבועיים, פשוט לא רואה כלום לעומק.
סיכום
שבועיים בתאילנד זה מספיק כדי לחזור עם תחושה שראיתם מדינה שלמה, בתנאי שבוחרים פחות מקומות ונשארים בהם יותר. בנגקוק לעיר, צ׳אנג מאי לצפון, ואי אחד בדרום, זה השילוב שאני חוזר אליו שוב ושוב. ואתם? אם היה לכם רק שבועיים, איפה הייתם משקיעים את הימים, בעיר, בצפון או על החוף?
