הנחיתה בבנגקוק היא הרגע שבו הטיול באמת מתחיל, וגם הרגע שבו הכי קל לעשות טעויות של עייפות: לקחת “מונית” בלי מונה במחיר כפול, למשוך כסף עם עמלות מיותרות, או לגלות שטיסת ההמשך יוצאת בכלל משדה תעופה אחר בצד השני של העיר. בבנגקוק יש שני שדות תעופה נפרדים, וההבדל ביניהם חשוב לכל מסלול. במדריך הזה עוברים על שניהם, על כל דרכי ההגעה לעיר, ועל מה שעושים בשעה הראשונה אחרי הנחיתה.
שני שדות, שתי תפקידים שונים
סוברנבומי (Suvarnabhumi, קוד BKK) הוא השדה הבינלאומי הראשי, כ-30 קילומטר מזרחית למרכז העיר. אליו נוחתות הטיסות מישראל (אל על והחברות הזרות הגדולות) ורוב הטיסות הבינלאומיות. זה שדה ענק ומודרני עם גג הזכוכית המפורסם, והוא מחובר לעיר ברכבת ייעודית.
דון מוואנג (Don Mueang, קוד DMK) הוא השדה הוותיק בצפון העיר, וכיום הבית של חברות הלואו קוסט: AirAsia, Nok Air, Thai Lion Air. אם הזמנתם טיסת פנים זולה לצ׳אנג מאי, לפוקט או לקראבי, יש סיכוי טוב שהיא יוצאת דווקא מכאן, וזו הנקודה שמפתיעה הכי הרבה מטיילים. לפני שסוגרים טיסות פנים בתאילנד, בודקים תמיד את קוד השדה בכרטיס.
| סוברנבומי (BKK) | דון מוואנג (DMK) | |
|---|---|---|
| מיקום | כ-30 ק”מ מזרחית למרכז | כ-25 ק”מ צפונית למרכז |
| בעיקר משמש | טיסות בינלאומיות, אל על | לואו קוסט וטיסות פנים |
| רכבת לעיר | Airport Rail Link, כ-26 דקות | רכבת SRT מתחנה סמוכה |
| מונית למרכז | כ-300 עד 500 באט עם מונה | כ-250 עד 400 באט עם מונה |
| זמן נסיעה לעיר | 40 עד 70 דקות לפי פקקים | 40 עד 80 דקות לפי פקקים |
מסוברנבומי לעיר: כל האפשרויות
רכבת ה-Airport Rail Link היא הבחירה החכמה ברוב המקרים. יורדים לקומה B של הטרמינל, קונים כרטיס (אסימון) במכונה בעד 45 באט, והרכבת מגיעה לתחנת פאיה תאי (Phaya Thai) במרכז תוך כ-26 דקות, בלי שום תלות בפקקים. בפאיה תאי מתחברים ישירות לרכבת העילית BTS, וממנה כמעט לכל אזורי המלונות. הרכבת פועלת מהבוקר המוקדם עד סביבות חצות. החיסרון היחיד: בשעות העומס צפוף, ועם שתי מזוודות גדולות זה פחות כיף.
מונית מונה היא הפתרון הנוח בנחיתת לילה או עם הרבה ציוד. יורדים לקומה 1 ולוקחים פתק ממכונת התור בעמדה הרשמית (Public Taxi). המחיר למרכז יוצא לרוב 300 עד 500 באט: המונה עצמו, תוספת שדה קבועה של 50 באט, וכבישי אגרה שהנוסע משלם. שני כללי ברזל: מתעקשים שהנהג יפעיל את המונה (“מיטר, פליז”), ולא הולכים עם אף אחד שפונה אליכם בתוך הטרמינל עם הצעת “טקסי”. על תרגילי המוניות בעיר עצמה הרחבנו במדריך התחבורה בבנגקוק.
Grab (המקבילה האסייתית לאובר) עובדת מהשדה עם נקודות איסוף מסודרות, והיתרון הוא מחיר סגור מראש בלי ויכוחים. לרוב זה יוצא קצת יקר יותר ממונית מונה הוגנת, אבל זול יותר ממונית שעובדת עליכם. צריך אינטרנט בשביל להזמין, עוד סיבה לסדר eSIM מראש.
אוטובוסים ושאטלים קיימים גם, בעיקר קווי לילה וקווים לאזור קאו סאן שבו הרכבת לא נוגעת. זו האופציה הזולה ביותר, אבל האיטית, ומתאימה בעיקר לתרמילאים עם זמן.
מדון מוואנג לעיר
לדון מוואנג אין רכבת ייעודית מהירה כמו לסוברנבומי, אבל יש כמה דרכים טובות. הפשוטה ביותר היא מונית מונה מהעמדה הרשמית (אותם כללים: מונה חובה, תוספת שדה 50 באט), שמגיעה למרכז ב-250 עד 400 באט. Grab עובדת מצוין גם כאן. החלופה הזולה היא אוטובוסי ה-A המהירים (כמו A1 ו-A2) שמחברים את השדה לתחנות BTS ומטרו בצפון העיר בכמה עשרות באט, ומשם ממשיכים ברכבת העירונית. יש גם רכבת פרברים (SRT) מתחנה צמודה לשדה לכיוון מרכז העיר, זולה מאוד אבל בתדירות נמוכה.
מעבר בין שני השדות: לתכנן מרווח
זה התרחיש שהכי חשוב להכיר: נוחתים מישראל בסוברנבומי, וטיסת ההמשך ללואו קוסט יוצאת מדון מוואנג. בין השדות מפריד כל רוחב העיר, והנסיעה אורכת בין 50 דקות ביום רגוע לשעה וחצי ויותר בפקקים.
האפשרויות: שאטל חינמי בין השדות למי שמציג כרטיס טיסה המשך (מחפשים את השילוט Free Shuttle Bus), מונית או Grab ב-300 עד 500 באט, או שילוב רכבות דרך העיר למי שקל בציוד. שורה תחתונה של ניסיון: משאירים מינימום 4 שעות בין נחיתה בשדה אחד להמראה מהשני. פספוס טיסת לואו קוסט בגלל פקק עולה הרבה יותר מהחיסכון בכרטיס.
אינטרנט מרגע הנחיתהeSIM לתאילנד מ-$5, מזמינים מהביתהשעה הראשונה אחרי הנחיתה: צ׳קליסט מהיר
כמה דברים קטנים שעושים את הנחיתה חלקה:
- אינטרנט: הכי נוח eSIM שהוזמן מהבית ופועל ברגע הנחיתה. אם לא, דוכני AIS ו-True באולם ההגעות מוכרים סים תיירים בכמה מאות באט. בלי אינטרנט אין Grab ואין ניווט.
- כסף: מושכים בכספומט רק סכום התחלתי קטן. כל משיכה בכרטיס זר עולה עמלה קבועה של 220 באט, ולכן עדיף מעט משיכות גדולות בהמשך. את כל השיטה, כולל באיזה ארנקים דיגיטליים משתמשים, ריכזנו במדריך כסף וכספומטים בתאילנד.
- טופס TDAC: את כרטיס ההגעה הדיגיטלי ממלאים אונליין עוד לפני הטיסה, שומרים את האישור בטלפון ומציגים בביקורת הדרכונים.
- מים וכוחות: אחרי טיסת לילה, בקבוק מים מה-7-Eleven שבטרמינל הוא ההשקעה הטובה הראשונה בתאילנד. עולה 10 באט ומחזיר אתכם לחיים.
בשורה התחתונה
בנגקוק מקבלת אתכם עם שני שדות תעופה ושפע דרכים לעיר, וכל מה שצריך זה לדעת מראש באיזה שדה אתם ומה מתאים לכם: רכבת מהירה וזולה מסוברנבומי, מונית מונה או Grab בנחיתות לילה, ומרווח ביטחון נדיב בכל מעבר בין השדות. מכאן העיר פתוחה בפניכם, וכל מה שצריך לדעת עליה מחכה במדריך המלא לבנגקוק.
